חלפון ואח' נ' חברת אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע"מ ואח'

נגד

צד ג' נתור יוניטל בע"מ

פסק דין

התובעים הזמינו אצל נתבעת 1 טיסה ושני חדרים במלון בבולגריה,. הם שילמו עבור חבילה זו סך של 3,496 דולר.

מדובר בשני הורים ושלושה ילדים בגיל 4, 9, ו- 13.

כאשר התובעים הגיעו למלון, התברר להם כי אין למלון אפשרות להעמיד לרשותם שני חדרים וחמישתם נאלצו להצטופף בחדר אחד. גם למחרת ובימים האחרים המלון לא יכול היה להעמיד לרשותם שני חדרים.

המחלוקת היחידה בין הצדדים נסבה סביב השאלה אם התובעים דאגו להקטין את נזקיהם.

הנתבעת טוענת, והתובעים מסכימים לכך, כי מישהו מטעמם התקשר למשרדי הנתבעת כדי לברר האם הם אכן הזמינו שני חדרים.

רק ביום האחרון נוצר קשר עם הנתבעת , לאחר שהמשטרה המקומית הוזמנה, אולם בשלב זה לא ניתן היה לעשות דבר.

צד ג' טוען שהוא לא ידע בכלל שיש בעיה וכי אם היה יודע היה מנסה למצוא מלון אחר, בו ניתן היה לקבל שני חדרים.

מסתבר שבמלון היתה גברת בשם דורין, שהיא נציגת הספק המקומי של שרותי הרקע, אולם אינה נציגת צד ג' למרות שעל שולחנה התנוסס שלט עם שמה של צד ג'.

אותה דורין, שהיא ישראלית הדוברת בולגרית, לא הצילחה לפתור את הבעיה.

אני סבור כי אכן הנתבעת עשתה את כל מה שסוכן מחוייב בו וכי היא אינה אחראית לכך שהתובעים קיבלו רק חדר אחד במקום שניים.

אולם, איני מקבל את טענת צד ג' כי הוא פטור מאחריות כיוון שלא ידע על התקלה.

צד ג' מפנה, בסעיף 18 לכתב הגנתו, לתנאי ההזמנה (נספח ו), שם נכתב:

"אם חלילה נתקל מי מהנוסעים בבעיה במלון, עליו לפנות בזמן אמת להנהלת המלון ו/או לספק המלון המקומי ו/או ל"נתור-יוניטל" ו/או לסוכנות הנסיעות ובמידה ולא יעשה כן, לא יתקבלו תלונות על כך לאחר חזרתו ארצה" (ההדגשות של צד ג').

אין מחלוקת כי התובעים פנו בזמן אמת להנהלת המלון. דהיינו הם פנו בזמן אמת לחלופה הראשונה מארבעת הנמענים שאליהם יש לפנות. לא רק שאין בתניה הנ"ל הוראה לפנות ליותר מאחד מארבעתם, אלא ששלושת הנמענים האחרים הם רק חלופה להנהלת המלון.

לפיכך, ההתובעים מילאו את התנאי אותו קבע צד ג' בעצמו.

יתר על כן, אני סבור שמחובתה של נתור-יוניטל בע"מ היה למסור לתובעים את מספרי הטלפון, הפקס' והאי-ממיל של הספק המקומי כדי שהם יוכלו לפנות אליו לאחר שהתברר להם שהזמנם לשני חדרי מלון אינה מקוימת על יד המלון.

לפיכך יש לחייב את צד ג' בפיצוי התובעים.